א. גבריאל יצחק רוונה
או: לתשומת לבם של מנהלי ספריות היהדות
ב. נורית ליבמן
"…על בִּרְכֵּי יוֹסֵף (בראשית פרק נ פסוק כג) השלמות לספר "שם הגדולים"
ד. מנחם קרן-קרץ
מגילת שיר השירים כמקור לשמות ספרי קודש וכתבי־עת עבריים
חג פסח כשר ושמח
אבישי אלבוים וחיים לוי
א. ד"ר מנחם קרן-קרַץ
או: לתשומת לבם של מנהלי ספריות היהדות
ב. גבריאל יצחק רוונה
צו קריאה
"ציטוטים מאנשי רוח על חווית הקריאה שלהם, תוך דיון משמעותי לחיים"
בע"ה
גיליון שלושים ותשע של ספרני היהדות לפניכם.
מחקרי ספר המוגשים לפניכם הם תוצאה של עיון בתוכנם של ספרים ובתופעות מיוחדות הנלוות להם. לא ביום אחד נכתבת רשימה מחקרית ולא בשנה אחת נכתבת עבודת דוקטורט.
על כן יש להעריך את התוצר שלפניכם כ"תורה שיש עמה מלאכה", שסופה להתקיים.
בברכת שנה טובה ומבורכת
אבישי אלבוים,
עורך.
ער"ח חודש אלול, תשע"ו.
א. אלי גנאור
סיאטל, ארצות הברית
רושמו של תרשים
"בעשור האחרון התחלתי לאסוף את מהדורות הדפוס של התלמוד הבבלי. ריתקו אותי מקורות התרשימים המופיעים בפירוש רש"י לגמרא והתפתחויותיהם…"
לקריאת הרשימה לחצו נא כאן.
ב. הרב ד"ר יהודה ברנדס
מכללת הרצוג, אלון שבות.
ראשיתם של כללי הפסיקה
משמעותם, הווצרותם והתפתחותם של כללי הפסיקה המתייחסים לתנאים וספרותם
חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה,
הוגש לסינט האוניברסיטה העברית בשנת תשס"ב
מתוך העבודה מוצגים פרק המבוא ופרק הסיום על "הכללים בספרות הכללים".
"כלל פסיקה" הוא עקרון המאפשר להכריע במספר מחלוקות העוסקות בנושאים שונים. פסיקה לפי כללי פסיקה שונה מדרך הפסיקה הפרטנית, שבה דנים בענין השנוי במחלוקת לגופו, ומכריעים את ההלכה על פי שיקולים הנוגעים לענין.…"
לקריאת הרשימה ראו נא כאן.
ג. אבישי אלבוים
ספריית הרמב"ם, בית אריאלה. תל אביב
לא רק ה"חפץ חיים"…
כיתוב "מוגה" בשערי ספרים
"מן המפורסמות הזהירות של בעל ה"חפץ חיים" בדיני ממונות.
מתוך כך נזהר בשיווק ספריו הרבים שלא יגיע לידי מכשול גזל, כאשר ימכור עותק פגום…."
לקריאת הרשימה ראו נא כאן.
בע"ה, אדר שני תשע"ו
שלום.
הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל.
מזלו של חודש אדר, שבו מרבים בשמחה, גרם לו ששני גיליונות יצאו דחופים זה אחר זה.
הראשון באדר ראשון, והשני בשני.
אשרינו שזכינו !
בגיליון הנוכחי שלשה מאמרים:
א.
הרב ד"ר בועז הוטרר כתב עבודת דוקטורט מקיפה ומעניינת על "עירוב החצרות במרחב העירוני: השתלשלותו ההלכתית מימי המשנה והתלמוד עד תחילת המאה ה-20". מנובלות עבודתו מציג הוא ברשימתו הערות על:
ב.
ד"ר יהורם לשם משתף אותנו במה שמצא בביקורו בארכיון "יד יערי" בגבעת חביבה. סיפור פגישתו של הרועה מרמת יוחנן, המשורר מתתיהו שלם, עם שיר הרועים של האדמו"ר מקאליב.
ג.
גבי רוונה, ספרן בכיר בספריית אוניברסיטת בן גוריון, עומד על חשיבותם של המפתחות בספרות התורנית. אך שימוש מושכל בהם מחייב בבחינת אופיים של המפתחות וטיבם. במאמרו גבי מביא דוגמאות רבות.
קריאה מהנה !
חודש שמח !!!
אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
עורך.
א. יצחק מאיר (איצו) ליפשיץ, ספר מי הי"ם לאדמו"ר מגוסטינין
ב. חנוך גוטליב, הבית והנחלה – סיפור מהאגדות
ג. מנחם קרן-קרץ, שימוש במאגרי מידע להשוואה ולהערכה כמותית של תארי הפלגה
גיליון זה עולה לרשת במלאת שלושים יום להירצחם של הרב איתם ונעמה הנקין בידי מרצחים ומוקדש כולו לזכרם.
בגיליון זה:
א. הקדמה / שמריה גרשוני
ב. ישיבת תורת כהנים / איל דודסון
ג. אילו עיתונים וכתבי עת קרא הרב קוק ? / עוז בלומן, יוסף אביב"י
ד. צנזורה ב"משנה ברורה" / מתוך פורום "אוצר החכמה"
ה. 'שובו לבצרון אסירי התקוה' – על רבנות פתח תקוה / אורי רדמן
א. ד"ר חנן רפפורט. אוריינות, ספרים וספריות בעם היהודי
ב. הרב יהודה אהרן הורוויץ. הפרענומעראנטן
ג. אבישי אלבוים. מגילות יוחסין בתוך ספרים
שנה טובה ומבורכת
א. "גזענות בצבע" – תערוכת ספרים ותעמולה אנטישמית במערב אירופה במאות ה 19-20
מאוסף הספרים הנדירים של הספרייה המרכזית ע"ש וורצווילר, אוניברסיטת בר אילן
ב. אבישי אלבום, הרב דוד דב רביץ. הקפה של הרמב"ם – חילופי מכתבים אודות הסיפור "הקפה של הרמב"ם.
ג. גבריאל יצחק רוונה. אוצר הספרים של ישיבת אור עציון.
קריאה נעימה
כסלו תשע"ה
1. אלי גנאור.
2. גיל מטוס.
מרכוש לנגישות אספן הספרים בעולם הספרים הדיגיטליים
3. גבריאל יצחק רוונה.
חנוכה שמח
אבישי אלבוים*
מנהל ספריית הרמב"ם,
עורך.
נ.ב.
* ראו נא בלוג ספריית הרמב"ם "עם הספר" .
1. גבריאל יצחק רוונה. יצירתו של הרב עובדיה יוסף כחטיבה מובחנת בספרות ההלכה
2. ד"ר מיכאל ריגלר. הסכמה לא מוכרת מאת הראי"ה קוק לחיבור תורני
3. ד"ר צבי לשם. חדשות מאוסף גרשום שלום בספרייה הלאומית
קריאה נעימה
א.
הרפורמציה של לותר ומהפכת השו"ע של הר"י קארו
הרב יעקב מדן שליט"א, ראש ישיבת הר עציון.
ב.
ספר "מעונות אריה" לאביו של בעל ה"שאגת אריה", על שלחן ערוך חושן משפט.
ד"ר בנימין ריצ'לר, לשעבר מנהל מכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית
ג.
הערות זוטריות בענייני ביבליוגרפיה וחקר ספרים / חלק שני
"על קישוטי שערים בדפוסי קראקא" ועוד
יעקב יצחק הכהן מיללער
סיון, תשע"ה
הפעם שלושה מאמרים:
1. יעקב יצחק הכהן מיללער, מנהל מכון פליטת סופרים. הערות זוטריות
2. ד"ר מנחם קרן-קרץ, הדפוס העברי בסיגט – תולדות ועדכונים
3. סופיה טלז-אברומוב, ספרית מהלמן באוניברסיטת תל אביב
קריאה נעימה
א. יעקב שלמה לוי: ספר "רמז"א": ספרון דרוש תורני מעורר תמיהות היסטוריות
ב. אבישי אלבוים: תמונות של ארץ ישראל בספריית אחד העם "בית אריאלה"
ג. גילה מיכלובסקי: פריטים מיוחדים בספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה
קריאה נעימה !
אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה),
עורך.
א. גבריאל יצחק רוונה. אוצר הספרים של ישיבת בית מאיר בבני ברק.
ב. ד"ר יהורם לשם. אוצר הצמחים – פגישה מאוחרת
ג. ד"ר בנימין ריצ'לר. תעלומת סיפורו "האבוד" של שאול טשרניחובסקי
קריאה נעימה !
אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
עורך.
הפעם שלושה מאמרים:
א. יוסף לייכטר. תגלית ביבליוגרפית – דיני שחיטה ובדיקות, זולקוה תפ"ו (1726).
ב. ערן רביב. ספר "לוחות העיבור" לר' רפאל הלוי מהנובר: שני טפסים שונים
ג. ד"ר רות קלמן. לכל ספר – סיפור – רשמים מהרצאתו של דוד בן נעים
ט"ו בשבט שמח
1. אבישי אלבוים. גנוב הוא מאתי
2. מנחם קרן-קרץ. הפשקווילים: אבני הבליסטראות במלחמות האדמו"רים
3. בנימין ריצ'לר. תעלומת כתב יד שהתפצל
חג אורים שמח
1. נחום זיטר. מיון ומפתוח בספריות ישיבתיות: ניתוח השיטות, מקורותיהן והתפתחותן
2. מנשה קפלן. דפים בודדים
3. מנחם קרן-קרץ. הספריות בסיגט כמקום מפגש תרבותי
א. דוד גורדון, פיתוח האוסף בספריות תורניות: היבטי צנזורה
ב. יובל רביד, רב-מקובל-קומוניסט: דרכו של הרי"ל אשל"ג זצ"ל
ג. מנשה קפלן, הערות על ספרים (חלק א)
תודה לכותבים ולעורך אבישי אלבוים
שנה טובה ופוריה לכולם.
שנה של "עשות ספרים הרבה"
א. גבריאל יצחק רוונה , "אוצר הספרים" של ישיבת "מאור התלמוד"
ב. יוסף לייכטר, אל תסתכל בקנקן – על טעות מביכה בחומש מפואר
ג. שמואל קראוס, זיהוי מקומות הדפסה בעזרת קישוטים טיפוגרפיים –
פרק בתולדות הדפוס העברי ברוסיה
ד. אבישי אלבוים, "עלי ספר" – שיחות על מחברים ויצירות בעולם היהודי
הפעם בעקבות יום עיון בנושא: "הארכיב, הזיכרון והספרייה" לכבוד פרישתו של ד"ר פנחס זיו, שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון.
א. מפי ד"ר פנחס זיו, ספרן וביבליוגרף מדעי היהדות בספריית ארן – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ב. ד"ר עודד שי, ראשית התיעוד ההיסטורי והארכיונים המודרניים בחברה הנוצרית בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית.
ג. גבריאל יצחק רוונה, המחזה תפתה ערוך לרבי משה זכות בעיני הדורות.
ד. ד"ר רותי קלמן, טווס בוונציה מה הוא אומר?. קטע מההרצאה על שפת הסימנים של יהודי איטליה, שניתנה ביום העיון.
1. באתר הספריה הלאומית הופיעה השבוע שורה קטנה ומאחריה סיפור גדול:
הספריה הלאומית ומכון YIVO למחקר יהודי במנהטן רכשו את עזבונו של חיים גראדה.
חיים לוי, מקטלג בקטלוג העברי בספרייה הלאומית, נסע בשליחות הספריה הלאומית לניו יורק, לבדוק את הארכיון טרם קבלת ההחלטה.
על מה שראה תוכלו לקרוא ברשימתו :
– נסיעה לייווא לבדיקת עזבונו של הסופר חיים גראדה
2.
חוברת קטנה תכלכלה – ירקרוקת התגלגלה לספריה. החוברת מספרת בלשון מחורזת באידיש את סיפור המגילה.
על המעטפת מודפס סמל קטן שסיקרן אותי. מה מסתתר מאחורי המסכה ?
על מה שמצא דוד בן נעים, אוצר ספרים נדירים וכת"י, בספריית אוניברסיטת בר אילן תוכלו לקרוא ברשימתו:
3.
אבישי אלבוים. מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה) כותב על :
– גוזמאות והפלגות בתיאור האדמו"ר אברהם יהושע השל מאפטא, "אוהב ישראל"
על מהדורות שונות של ספר "סדר הדורות החדש" למנחם מנדל בודק.
חג פורים שמח !
בס"ד
גיליון יט
א. אהרן ביג'ל, מנהל ספריית ישיבת הר עציון
תגליות מאוצרות ספריית ישיבת הר עציון
1. הקדשה של החפץ חיים בכתב ידו.
2. שמות בדויים (פסידונים) של הסופר אפרים טובנהויז.
ב. גבריאל רוונה, ספריית ארן, אוניברסיטת הנגב
חתימת החיד"א בכתב ידו על פסק הלכה שבדפוס
ג. אבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
"קוויטל" מארץ ישראל לאוקראינה על שער ספר
קריאה נעימה !
חברי המערכת.
הודעה לקהל שוחרי תולדות הספר העברי !
מדי שבוע בשבוע מופיע בעלון 'שבת בשבתו' מדור מיוחד בשם 'עלי ספר'.
הכותבים הם חברינו אבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם בבית אריאלה בתל אביב ויוסף לייכטר ספרן בספרייה הלאומית בירושלים.
מדור זה עשוי לעניין את חובבי הספר העברי והמתעניינים בתולדותיו.
המעוניינים לקבל מידי יום חמישי את הרשימה השבועית ישלחו נא בקשה לדוא"ל rambaml1@gmail.com
גיליון זה עוסק בכמה נושאים:
א. תערוכות בספרייה – הנאה אסתטית !
ב. רשימת קטלוגים של מכירות פומביות הנמצאים ברשת.
ג. סיכום מפגש ארצי של ספרני 'ספרנים נדירים'
תודה רבה לעורך הגיליון אבישי אלבוים על ההשקעה.
גיליון זה עוסק בנושא האספנות.
בתחילה מבוא ותיאור קצר של האספנים ואוספיהם. כל אחד מהאספנים הכותבים כאן יאיר פן מסויים באוספיו.
ולהן המאמרים:
ד"ר חיים גרוסמן – אוסף מסטיק זה דבר חינוכי
פרופ' שאול לדני – אוסף של כבוד – עיטורים ומדליות הענקה רשמיות בארץ-ישראל
רפאל גרינצויג – "הסתכל גם על הקנקן ולא רק על מה שבו…" – אוסף ספרים מיוחדים
קריאה נעימה
תודה רבה לעורכת הגיליון רותי קלמן על ההשקעה
מבוא של עורכי הגיליון ובו פירוט על כל מאמר.
א. איתם הנקין – תעלומה ביבליוגרפית ופתרונה: חידת הספרים 'אור החיים' ו'חיי עולם'
ב. גבריאל יצחק רוונה – סיכום מפגש פורום ארצי לספרני 'נדירים'
ג. ד"ר רותי קלמן – מקורות איטלקיים לדגלי מדפיסים
קריאה נעימה
בגיליון זה מתפרסמים המאמרים הבאים:
א. הרב ראובן מרגליות – תלמיד חכם וספרן. – אבישי אלבוים.
ב. גבולות המחקר וגבולות המדף: גרשם שלום כחוקר וכספרן – ד"ר צבי לשם
ג. ספריות במגזר החרדי – גבריאל יצחק רוונה
בגיליון זה מתפרסמים המאמרים הבאים:
א. "וגר ביאליק עם קלאוזביץ, ורמב"ם עם איסי ירבץ" – הצצה אל ספרייתו של מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק – שמואל אבינרי.
ב. "אם כך – יתקע איוואן בשופר !" – למכתבו של החוקר יהודה פריס-חורב אל הסופר ש"י עגנון בדבר טעויות בספר ימים נוראים – אבישי אלבוים.
ג. "שופר לראש השנה מקרן של יעל נובי" – ד"ר משה רענן.
שנה טובה לכולם
בגליון יג מופיעים המאמרים הבאים:
א. מבנה בית המקדש בדפוס העברי בוונציה – מתוך עבודת המחקר של ד"ר רותי קלמן, הספרייה המרכזית ע"ש ארן. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע
ב. הנהגות "זכר למקדש" – אוסף מנהגים לאורך הדורות מפרי עטו של הרב יהודה זולדן.
ג. Memorbuch ספר יזכור – עותק דיגיטאלי מרהיב באתר ספריית ישיבה– אוניברסיטה (YU)
ד. תערוכת הגר"א בספריית ישיבת הר עציון (אלון שבות): גילוי אליהו – בתורה ובגאולה.
הקדמה של עורכי הגיליון.
א. עדינה צור-ג'יג'י. אנקדוטות מארכיון אבא חושי בספריה של אוניברסיטת חיפה
ב. גבריאל יצחק רוונה. מאוצרות ספריית ארן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע
ג. עדינה צור-ג'יג'י. שימור ארבעה ספרים נדירים
ביום שני יח בסיוון תשע"א 20.6.2011 תהיה פתיחת תערוכת הגר"א וערב עיון בספריית ישיבת הר עציון
א. ד"ר חיים גרוסמן. על הגדת יום העצמאות. הגדה זו הינה יצירה ישראלית עכשווית שנוצרה בהשראה של יציאת מצרים וההגדה של פסח.
ב. ד"ר יואל רפל. תפילה לשלום השליט. פרק מעבודת הדוקטורט של ד"ר יואל רפל
ג. אבישי אלבוים. ברכת שהחיינו ביום ה' באייר שאלת היחס לעצמאות ישראל מנקודת מבט חרדית. דוגמא מעניינת לדרך בה מתנהל הדיון בחברה החרדית.
א. יעקב רוזנס: הוצאת ספרים עצמאית – ההשלכות לעולם התורה
ב. פרופ' שמואל פיינר:"המכתב החדש משוטט בחוצות": ההשכלה כמהפכת תקשורת
ג. צמח צבי: אגרות הרב צבי יהודה קוק לביאליק ולאז"ר
חג שמח וכשר לכולם
מפעל ההתחדשות של הספרייה הלאומית יושק ביום א' (27/3) בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, רוה"מ, לורד רוטשילד ומכובדים נוספים
הספרייה הלאומית עוברת תהליך התחדשות מקיף שיהפוך אותה למוסד מורשת לאומי מרכזי ומוביל בחיי המחקר, התרבות והרוח של אזרחי מדינת ישראל ושל העם היהודי בכללו
מפעל ההתחדשות של הספרייה הלאומית יושק ביום א' ה- 27/3 באירוע חגיגי שיתקיים במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, נשיאת ביה"מ העליון, הלורד רוטשילד, שר החינוך, נגיד בנק ישראל ומכובדים נוספים רבים. האירוע יתקיים במשכנה הנוכחי של הספרייה בקמפוס אדמונד ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.
מפעל ההתחדשות כולל הקמת משכן חדש לספרייה הלאומית, ופיתוח והתאמה של הארגון והאוספים הקיימים למאה ה-21, לרבות מהפכה בהנגשת אוצרות הספרייה לציבור הרחב בארץ ובעולם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
ההשקעה במפעל ההתחדשות מוערכת בכ- 200 מיליון דולר אשר כמחציתם כבר הובטחו על ידי קרן "יד הנדיב". המשכן החדש של הספרייה הלאומית יוקם בקרית הלאום בירושלים, על מגרש שהקצתה לכך ממשלת ישראל בסמוך למשכן הכנסת ומול מוזיאון ישראל. בניית הספרייה תושלם במהלך שנת 2016.
הספרייה הלאומית, אשר נוסדה בשנת 1892, נתונה בשנים האחרונות בתהליך מקיף של התחדשות שיאפשר לה למלא את תפקידה כמוסד הלאומי המרכזי המופקד על איסוף, שימור, טיפוח והנחלה של אוצרות הידע והתרבות של מדינת ישראל והעם היהודי בכללו. בעניין מיזם התחדשות הספרייה הלאומית. אמנת הספרייה הלאומית, שעליה יחתמו, כאמור, באירוע ארבעה עשר אישים העומדים בראש מוסדות השלטון, החוק, המשפט והרוח במדינה, מדגימה היטב את הגיבוי הציבורי הנרחב שלו התהליך זוכה.
לצד איסוף ושימור של נכסי התרבות של מדינת ישראל והעם היהודי, ותפקודה כספריית מחקר מרכזית בתחומי התמחותה, הספרייה תפעל להפצת אוצרות ידע ותרבות ולטיפוח חברה משכילה, נאורה וסובלנית. היא תשמש מרכז תרבות וחינוך לאומי מוביל ותציע לציבור הרחב ולתלמידי מערכת החינוך שלל פעילויות תרבות וחינוך במרחב הפיזי והווירטואלי. בנוסף, שיתופי פעולה נרחבים עם ספריות ומוסדות מורשת אחרים בארץ ובעולם יאפשרו לספרייה להגדיל באורח ניכר ומתמיד את היקף החומר הנגיש למשתמשיה. תהליכי דיגיטציה נרחבים של אוספי הספרייה יאפשרו לקהיליית המחקר ולציבור הרחב בישראל וברחבי תבל גישה חופשית לאוצרות הספרייה דרך האינטרנט.
הקמת המשכן החדש נועדה לשרת את המטרות האלה ולאפשר את מימוש החזון. המשכן החדש יכלול אולמות מחקר ועיון עם ציוד ושירותים מתקדמים ומרחבי חינוך ותרבות ובהם תצוגות קבועות ומתחלפות ואולמות לפעילויות חינוך ותרבות. תשתית טכנולוגית מתקדמת תאפשר לספרייה למלא את תפקידיה בהווה ולמען הדורות הבאים.
במקביל, הספרייה תעבור בשנים הקרובות מהפכה טכנולוגית חסרת תקדים בהיקפה שתהפוך אותה לארכיון הדיגיטלי המרכזי של ישראל. במסגרת הפרויקט, יבוצעו תהליכי דיגיטציה ושימור של מגוון פריטים מאוספי הספרייה הכוללים ספרים, כתבי יד, מפות, עיתונים, חומרים בני חלוף (אפמרה) ואוצרות צליל ווידאו אשר יועלו לרשת האינטרנט ויהיו נגישים לציבור הרחב בישראל וברחבי העולם. במסגרת הפרויקט, תפעל הספרייה בשיתוף פעולה עם פרויקט תשתיות המורשת של מדינת ישראל ועם גופי מחקר ואיסוף מובילים בישראל ובעולם.
ההערכה היא כי כ-600,000 משתמשים ומבקרים בשנה יגיעו למשכן החדש לצורך שימוש בשירותי המחקר והעיון ולשם השתתפות בפעילויות התרבות והחינוך. כמו כן צפויים להיעזר בשרותי הספרייה השונים באמצעות האינטרנט כ – 10 מיליון גולשים בשנה מהארץ ומהעולם.
דוד בלומברג, יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית, אמר לקראת אירוע ההשקה כי הספרייה הלאומית היא נכס תרבותי, רוחני ומחקרי ראשון במעלה למדינת ישראל בהיותה זו האוצרת ומשמרת את הזיכרון הלאומי – היהודי והישראלי. "הספרייה מחויבת לאסוף אליה את מכמני התרבות ולשמור על אוצרות המורשת היהודית והישראלית למען הדורות הבאים. המעבר לבניין חדש מסמל את היציאה מגדרות האקדמיה לכלל המוני ישראל ופתיחת שערים פיזיים ווירטואלים לכל אדם בארץ וברחבי תבל", אמר בלומברג והוסיף כי הספרייה הלאומית המתחדשת תהיה נגישה לכולם במגוון אמצעים מתקדמים.
א. אליסף רובינזון: תל אביב של נייר
ב. נילי בן ארי: רשמים מביקוריו של מו"ס ר' ליפא שוויגר (1961-1882) בתימן
ג. ראובן גפני: חנות הספרים "במברגר את וואהרמן": ה"אנטיקוואריאט" הירושלמי הראשון
א. דוד בן נעים: מה הסיבה להיעלמותם של המלאכים הן משערי הספרים והן מן התודעה הדתית?
ב. פרופ' מאיר בר אילן: המלאכים בשמיים ותיאורם בארץ
ג. נחום זיטר: מאגר היברובוקס – ראשון בין שווים
א. ד"ר נועה אהרוני. אוריינות מידע
ב. גבריאל יצחק רוונה. הצורך בהקניית מיומנויות חיפוש מידע – לקט דוגמאות
א. דוד ארונובסקי. חלום ה"חת"ם סופר" בספריית יד הרב הרצוג.
ב. רחל משרתי. דו"ח נסיעות – הכנס ה-45 של ה-Association of Jewish Libraries בסיאטל, ארה"ב 4-7 יולי, 2010
ג. דודי בן נעים . מחברת הזיכרון
אביעד רוזנברג, חיים לוי, אלונה אבינזר (הספרייה הלאומית)
חסידות
יידיש ולדינו
כתבי יד
מאגרי מידע של ספרים מוקלדים
מאגרי מידע כלליים הכוללים ספרים במדעי היהדות ובעברית
אם ידועים לכם מאגרים נוספים נשמח לפרסמם.
סיכם יעקב ארונסון
תרגם מאנגלית חיים לוי
בתחילת נובמבר התקיים יום עיון על ספרים נדירים מטעם איגוד ספרני היהדות . מארחת יום העיון הייתה הספרייה הלאומית בירושלים. השתתפו ביום העיון מעל 60 איש מ- 15 מוסדות. חיים לוי יו"ר איגוד הספרנים ניהל את יום העיון.
יצחק יודלוב, מנהלו לשעבר של מפעל הביבליוגרפיה העברית בספרייה הלאומית דיבר על מה עושה אינקונאבולה לאינקונאבולה. הוא הזכיר, בין האפיונים המיוחדים של האינקונאבולה את ההבחנות בינה לבין ספרים מודפסים מאוחרים יותר.
א. אין בהן שערים, אלא הן כוללות קולופונים כמו בכתבי יד.
ב. הדפים לא היו ממוספרים.
ג. למדפיסים היו "קרבה" מיוחדת לצירות אותן הם הוציאו לאור (הובאה דוגמא מקולופון שבו הייתה התנצלות המדפיס על טעויות שנכנסו בשוגג לדפוס כאשר הוא היה חולה ושוב כאשר הוא היה רחוק בחתונת בתו).
דוד בן נעים, אוצר הספרים הנדירים וכתבי היד באוניברסיטת בר אילן דיבר על הדרכים להגדיר ספר נדיר. הוזכרו כמה קריטריונים. אחד הקריטריונים המעניינים הוא שכאשר מדברים על ספרים נדירים חושבים, בדרך כלל על משהו עתיק. אם קיימים רק עותקים ספורים של מהדורה חדשה של יצירה מסוימת היא יכולה להיות נדירה בעוד שהישנה איננה כזאת.
דב הכהן מיד בן צבי דן בזיהוי מחברים עלומי שם של ספרים בלאדינו. מי שמכיר את הסביבה התרבותית בתקופתו של מחבר מסוים יכול למצוא רמזים לשמו של המחבר או יכול לתקן מידע שגוי קודם המתייחס לפריט. כדי להמחיש זאת הובאו דוגמא מיצירה בלאדינו שפורסמה באימפריה העות'מאנית. חשבו שהמחבר הוא ש. סלים. לפני שמו של המוציא לאור על דף השער היה קיצור בן ארבע אותיות שבעלי ידע מקיף על התקופה היו משערים מה משמעותו: פורסם תחת שלטון מלכותו של הסולטאן סאלים.
בסוף היום היה פאנל שדן בשאלה האם אוסף הספרים הנדירים חשוב בעידן הדיגיטציה. חברי הפאנל היו דוד בן נעים, דב הכהן, פרופ' אלחנן אדלר (שמחזיק ביותר משרות, אחרי פרישתו לגמלאות, מאשר נוכל לפרט כאן) ואורלי סימון, ראש אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית.
אורלי סימון פתחה את הדיון בהעלאת השאלה: איזה "פרסום" דיגיטלי צריכה הספרייה לאסוף? פרופ' אדלר הוסיף הערה שכולם "נדירים" משום שקיים רק עותק אחד מכל אחד.
בדיון הועלו נושאים כמו: חשיבותם של שינויים בעותקים שונים של אותה יצירה שאינם נגישים בעותק דיגיטלי.
דפים לא ברורים במקור שניתן לשחזרם על ידי ראיית המקור.
השאלה של סימני מים, סימני שרטוט וכד'.
בכל אלה לא ניתן להבחין בקלות בעותק הסרוק. וכמובן יש תחושה שונה שמקבלים כאשר מחזיקים ספר מודפס שהוא, כשלעצמו, יכול להיות יצירת אמנות בניגוד לראיית החומר על צג מחשב או אפילו קריאתו מעותק בנייר שהופק במחשב.
א. פרופ' זאב גריס. אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום
ב. .אהרן ביג'ל. הספר והסיפור – עתיד הספר העברי הוא בידיים שלנו!
ג. נתן שיפריס. ספר נדיר מהו?
ד. חיים לוי. ספרים סרוקים ביידיש בספרייה הלאומית הפולנית
09:30 עד 10:00 התכנסות
11:00-10:00 דוד בן נעים – אוצר אוסף הספרים הנדירים וכתבי היד בספריית בר אילן
ספר נדיר מהו? מהם הפרמטרים העוזרים להגדיר ספר כנדיר
12:00-11:00 יצחק יודלוב – מנהל מפעל הביבליוגרפיה בדימוס
מה עושה את האינקונבולה ל"אינקונבולה"
13:00-12:00 הפסקת צהריים
14:00-13:00 דב הכהן – סגן מנהל ספריית יד בן צבי
"הפוך בה והפוך בה" – אמצעים מחקריים לחשיפת זהותם של יוצרים עלומי שם בספרות הלאדינו לסוגותיה
15:00-14:00
רב שיח בנושא: היש ערך לספרים נדירים בעידן דיגיטלי? / ספרים נדירים בעידן של מהפכה
בהשתתפות: דוד בן נעים, דב הכהן, פרופ' אלחנן אדלר, אורלי סימון
בפייסבוק של הספרייה הלאומית יש הדגמה למה מקטלגים שני ספרים בצורה שונה למרות שהם נראים על פי רשומות הקיטלוג זהים.
לא צריכים להיות בעל חשבון בפייסבוק
בפורום חדרי חרדים התפרסמה רשימה מאוד מקיפה של אדמו"רים החיים היום. הרשימה מסודרת לפי סדר אלף בית של שמות החסידויות. היא כוללת את שם החסידות ושם האדמו"ר.
נראה לי שרשימה כזאת יכולה לעזור מאוד לספרנים העוסקים בקיטלוג ספרי קודש.
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2808614&forum_id=771
בעקבות הבעש"ט – תערוכה לציון מאתיים וחמישים שנה למותו של הבעש"ט ומאתיים שנה למות ר' נחמן מברסלב
מאוצרות הספרייה הלאומית
אוצרת התערוכה: ד"ר אסתר ליבס
התערוכה מוצגת בספרייה הלאומית, אולם ברמן
בין התאריכים 28.6.2010 – 1.10.2010
שעות הפתיחה: ימים א–ה 19:30-9:00; ימי ו 12:30-9:00
פרטים נוספים בלינק המצורף
עלון איגוד ספרני היהדות מציע 'במה' לכל מי שמתעניין באוצרות החכמה של עם ישראל, השמורים בספריות ובאוספים מיוחדים בעולם.
הבמה פתוחה לכל הספרנים המעוניינים לחלוק עם עמיתים חוויות שחוו תוך כדי עבודה, מציאות שמצאו או אתרים מעניינים שראו.
1. תערוכה חדשה בספריית אוניברסיטת בר אילן : דיוקן וספר.
3. איור של הכותל המערבי כפתרון לשאלת זיהוי בית הדפוס?
1. "פרק מיוחד מכבוד הספרים" – סיפור זיהוי של דף בודד
2. הקדשה של מנדלי מוכר ספרים: מציאה שנקרתה לידי בספרייה
3. אוניברסיטת ליידן : כתב היד של התלמוד הירושלמי עלה לרשת
Safranim's Blog 