נולדתי לפני שישים ושבע שנה למשפחת פועלים בפתח-תקוה. את לימודי התיכונים סיימתי שם בבית- ספר ישורון. לאחר שירותי הצבאי, למדתי, באוניברסיטת בר-אילן, היסטוריה של עם ישראל ומקרא.
תוך כדי לימודיי עבדתי כסטודנט בספריית האוניברסיטה במחלקת קיטלוג עברי יחד עם אביו של הספרן מר גבריאל רוונה, שהרצאתו תובא אף היא בגיליון זה.
את הקריירה הספרנית שלי התחלתי בספריה הציבורית בלוד שלאחריה עבדתי גם בספרית שער ציון בתל-אביב שידועה כיום בשם ספריית בית אריאלה.
בתום לימודיי בבר-אילן התחתנתי ועברנו לירושלים שם התחלתי ללמוד ספרנות. עבדתי כשנה בספריית שוקן בירושלים, שם זכיתי לעבוד עם גדולי חכמת ישראל כפרופ' אברהם הברמן ז"ל, כפרופ' חיים שירמן ז"ל וכפרופ' שאול ליברמן ז"ל. בספרייה זו היו הספרים מסודרים לפי גובה וגם לא היה צורך להעביר כרטיס.
משנת 1970 עברתי לבאר-שבע לאוניברסיטה שנקראה אז 'המכון להשכלה גבוהה בנגב'. שם עבדתי כראש מדור קטלוג ולאחר לימודי לתואר שני בהיסטוריה של עם ישראל נתמניתי כביבליוגרף למדעי היהדות, במשרה שזכיתי לעבוד בה ארבעים ושתיים שנה, ואף זכיתי לבנות את אוסף מדעי היהדות שלה בעזרתם של מורי הפקולטה.
הדרכתי גם סטודנטים מלימודי הב"א ועד ללימודי הד"ר, וזכורים לי קוריוזים רבים מתקופה זו, במיוחד בכינויים שזכיתי להם ביניהם "פנחס היהודי" או"הנסיך של היהדות". במיוחד זכורות החוויות של לימודים והדרכה של סטודנטים בדואים שלמדו מדעי היהדות. ביחד התמודדנו עם טכסטים קשים של תפילה ותלמוד ובהצלחה מרובה.
לפני כמה שנים נרשמתי ללימודי תואר שלישי וסיימתי אותם לפני כשנה. נושא העבודה היה ר' משה בן יעקב מסטאנוב, דיוקנו של "חסיד מן הטיפוס הישן". העבודה נעשתה באוניברסיטת בן-גוריון תחת הדרכתה המסורה של פרופ' חביבה פדיה מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל. עבודה זו עסקה בדמותו של רבי משה מסטאנוב שבפודוליה, בן המאה השמונה עשר, "חסיד מן הטיפוס הישן". תוך התמקדות בשני ספריו – 'משמרת הקודש' ו'שימוש חכמים'.
מלבד העיסוק בדמותו של החסיד מן הטיפוס הישן וחשיבותו לחקר החסידות עסקה עבודתי גם בתיאור העיר סטאנוב שבה חי ופעל רבי משה, ומחקרי תרם לראייה נרחבת יותר של העיר מנקודת מבט של אחד מרבניה. במחקרי עסקתי גם בתיאור דמותו של רבי משה תוך התמקדות בספרייתו ועל ההשפעות שהיו עליו. כמו-כן עסקתי בתאור חיי היום-יום שלו כמו בנושא: אספקטים גסטרונומיים של העיר סטאנוב כפי שהם באים לידי ביטוי בספר 'משמרת הקודש'.
כן עסקתי בנושא של אספקטים מיסטיים בספר 'משמרת הקודש', כמו מלאכים שדים ורוחות, השבעות קמעות וכדומה. עבודתי היתה ראשונית בזה שעסקה בחסיד לא ידוע, בן תקופתו של הבעש"ט תוך התמקדות בעולמו הרוחני והשקפת עולמו.
בראשית אפריל פרשתי לגימלאות ואת מקומי תמלא דוקטורנטית שהדרכתי אותה מלימודי הב'א שלה ועד לסיום לימודי הד"ר שלה. כעת היא לומדת לימודי ספרנות באוניברסיטת בר-אילן.
זכיתי גם שייערך כנס זה לכבוד סיום עבודתי באוניברסיטה ויציאתי לגימלאות. הכנס אורגן על-ידי מרכז אלישר באוניברסיטת בן גוריון, והוא היה לדעתי מוצלח ביותר וסיכם בצורה המכובדת ביותר את עבודתי באוניברסיטה.
תודה על הברכות שהרעיפו עלי משתתפי הכנס. לדעתי היה זה אכן יום עיון מדהים, שהעלה את קרן מקצוע הספרנות, מקצוע שכולנו גאים להיות שייכים אליו.
כסיכום לתפקידי בספריה כביבליוגרף למדעי היהדות וכמתאם פיתוח אוספים במדעי הרוח, ברצוני לציין שעם ההתפתחות שקיימת עתה בנושא הפצת המידע, יש עדיין מקום לספרן "מן הטיפוס הישן". איש-ספר, יודע-ספר, איש אשכולות המכיר את כל מאגרי המידע החדשים, אולם גם בא במגע עם קהל צרכניו בנושאים ששייכים למחקרם, מדבר בשפתם והינו שותף בכל התהליך של השגת הידע והשלמת המחקר. בתור שכזה, הספרן הינו שותף בעל חשיבות, והוא אינו מסתפק רק בהערת שוליים. ספרן כזה צריך שיהא לו גם תואר אוניברסיטאי, רמת מ"א או ד"ר ומקובל ברמה האקדמית. דרך אגב, מגמה זו מטופחת כרגע על ידי הספרייה הלאומית, המנסה לפתח זן זה של ספרני מחקר.
בתודה ובברכה
פנחס
Safranim's Blog 