ג. ברכת שהחיינו ביום ה' באייר

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

בכל שנה בהתקרב מועד יום העצמאות ניטש מעל במות שונות הוויכוח בין בעלי השקפה דתית  על היחס אל המדינה. ויכוח זה, על אף שהוא נוקב וחריף, יש בו תרומה לליבון הסוגיה. אף חלופי הדעות (והמהלומות המילוליות) הנעשים בלהט רב  מסייעים לחדד  את טעוני שני הצדדים. (לדוגמא:  ראה מה שפורסם השנה בפורום מטפחת ספרים ועטור סופרים באתר אוצר החכמה תחת הכותרת "מדינת ישראל באספקלריא תורנית" על המנון התקווה).

אף  בבלוג החדש שלי  עם הספר הקדשתי רשימה שעסקה בגישה החרדית המתונה ביחס למדינה. הרשימה עסקה בשאלה המטרידה רבים: מדוע אין הקהילה החרדית שותפה לתפילות החגיגיות שנאמרות בבתי הכנסת ביום העצמאות ?  הרשימה היא מעין מכתב תשובה שכתב אחד הרבנים וכותרתה: מכתב גלוי מאת הרב טוביה יהודה טביומי.

כל הנאמר לעיל נעשה במסגרת פתוחה, בה כל אחד מגבש את דעתו ומאמין באמונתו, ועל כך  יש לברך.

אך זו אינה המציאות בשטח בחברה החרדית. לדוגמא, בעיתונים החרדים מוטלת פיקוח על התכנים ולכן אין מצוי כלל  שיח פתוח ובוודאי שדעות שאינן  הולכות בתלם אינן נשמעות.

הדוגמא המובאת להלן   תדגים לנו עד כמה צריך להיזהר רב חרדי בבואו להתבטא בנושאים אלו.

בשנת תשנ"ב יצא לאור בבני ברק ספרו עב הכרס של הרב אברהם לוי,  ברכת השיר והשבח.

בספר למעלה מחמש מאות עמוד ויש בו פסיקה מקיפה בכל דיני ברכת שהחיינו וברכת הטוב והמטיב. לשאלת אמירת ברכת שהחיינו ביום העצמאות הוקדש רק סעיף קצר אחד וכך כתב המחבר:

סעיף מה. ברכת שהחיינו על יום ה' באייר (יום העצמאות):

"אין לברך ברכת שהחיינו על עצם יום ה' באייר… והעובר ומברך שהחיינו ביום זה הרי זה נושא שם שמים לבטלה, ואסור לענות אחריו אמן" (עמ' צא-צב).

הלכה זו נראית מתאימה למקובל בציבור החרדי ביחס  ליום ה' באייר, הוא יום העצמאות. הלכה פסוקה:  אין לברך  ברכת שהחיינו. לכאורה, דבריו אמורים להתקבל בשביעות רצון בקרב קהל שומעיו.

שנה מאוחר יותר הדפיס המחבר קונטרס קטן של [16] עמ' הכולל  "לוח תיקונים, הערות, הארות והוספות לספר ברכת השיר והשבח".

עיון בחוברת מעלה שהמחבר מצא לנכון להוסיף הערה ארוכה למדי הנוגעת ליום העצמאות

 וכה דברו:

שימו לב לפיסקה השניה המכילה התייחסות לאותם קנאים לדבר ה'… וחותמת באמירה רבת משמעות — ודי לחכימא ברמיזא. 

למה חשש המחבר ?  מיהם אותם קנאים ?

נשאיר זאת  להשערתם של הקוראים.