א. אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום

גרשם שלום בחדר עבודתו.

מתוך  'ספריית גרשם שלום  בתורת הסוד היהודית' [קטלוג]. ירושלים : בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ט 1999

הרצאה בפורום ספרני אוספי הספרים הנדירים בספריות ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, י"ב חשוון תשע"א, 20.10.10

פרופ'  זאב גריס. אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע

א. על  אספני ספרים יהודים

אספני ספרים לא חסרו בתולדות עמנו , עם זאת עד היום לא נכתב ספר מקיף על אספני הספרות היהודית בכלל והעברית בפרט. אלכסנדר מרקס, תלמידו של משה שטיינשניידר הביבליוגרף הגדול, ולדעת רבים גדול הביבליוגרפים בתולדות עמנו, פרסם, כמורו הדגול, מאמרים וחקירות בענייני ספרים, אבל גם פרסם שני מאמרים על אוספי ספרים(1). המאמר האחד על אספני ספרים יהודים לאורך הדורות, החל בעדות שישנה בגניזה הקהירית, מתקופת הגאונים, וכלה באוספים המופלאים של ר' דוד אופנהיימר רבה של פראג המאה השמונה-עשרה, ושל היימן מיכאל במאה התשע-עשרה. ממנו למדנו כי אם לראשונים היו מאה ספרים, בכתבי יד, בבחינת אוסף, לאחרונים כבר היו אלפי ספרים רבים ומאות כתבי יד באוספים שבידם(2). המאמר השני הוא על תולדות אוסף הספרים של ר' דוד אופנהיימר, שנזכר לעיל(3).

אספן ספרים מובהק, ד"ר ישראל מהלמן, פרסם זיכרונות בפתח הקטלוג המרשים של האוסף שמסר, כמעט כתרומה, כי דרש רק 20% מערכו בשוק, לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים(4) שם תאר כמה וכמה ממוכרי הספרים מהם רכש ספרים, שלבטח חלקם , אם לא רובם ככולם, היו גם רגילים בביקורי גרשם שלום אצלם(5), וכן הוסיף דברים על אספני ספרים שהכיר וביניהם גרשם שלום.

ב. ספריית גרשום שלום – בתורת הסוד היהודית(6)

ספריית גרשם שלום שונה בטיבה מרוב ספריות האספנים שכן עיקר מאמצי שלום היו להקים ספרייה מלאה ככל האפשר של הספרות המיסטית היהודית, החל בתקופתה הקדומה שידועה בעיקר כתקופת כתיבת "ספר יצירה" ו"ספרות ההיכלות", שראשיתם ככל הנראה בתקופת התנאים והתגבשותם הספרותית בכתבים בימי האמוראים ובתקופת הגאונים , המשך בתורת הקבלה החדשה שהופיעה לראשונה על בימת ההיסטוריה בדרום צרפת, באזור פרובאנס במחצית השנייה למאה השתים עשרה, בקבלה הספרדית במאה שלוש עשרה- היא הקבלה הקלאסית ובמרכזה ספר ה"זוהר",ספרי חסידי אשכנז, מן המאה השלש-עשרה ואילך ומהם עבור לספרי קבלה במאות שאחרי כן ששיאם בקבלת ר' משה קורדובירו  והאר"י בצפת במחצית השנייה למאה השש-עשרה, ואחריהם להופעת התנועה המשיחית הגדולה בתולדות ישראל במאה השבע-עשרה היא השבתאות וספיחיה: הפרנקיסטיים בפולין וכת הדונמה בתורכיה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. לתנועה השבתאית היה לדעת שלום תחליף שנוצר במהלך ירידתה במאה השמונה-עשרה, כתגובה לה(7), התנועה החסידית, מיסודו של ר' ישראל בעל שם טוב. תנועה הקיימת עד עצם היום הזה, שצדיקיה וחסידיה הגדולים לפחות, עסקו הרבה בקבלה, וכתבו מפיהם תלמידיהם תורות חסידיות חדשות ואספו והדפיסו סיפורי שבחיהם בספרוני מעשיות שהראשון שבהן הוא "שבחי הבעש"ט". הוסף לכל אלה את הגר"א ותלמידיו במאות השמונה-עישרה ואילך ואת ישיבות המקובלים בירושלים החל במאה השמונה-עשרה ואילך ובראשם ר' שר שלום שרעבי, שעלה לירושלים ברגל מתימן, אף אלה ישיבות המתקיימות בגלגולים שונים עד ימינו(8), ואת קבלת הרב אברהם יצחק הכהן קוק ותלמידו הרב הנזיר, וקבלת הרב יהודה אשלג בני סוף המאה התשע-עשרה והמחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא גם אסף כל ספר מחקר, או מאמר שנכתבו על הספרות המיסטית היהודית , החל מכתבי הבראיסטים נוצרים בראשית העת החדשה, מן המאה השש-עשרה ואילך וכלה בראשוני החוקרים היהודים של תולדות המיסטיקה היהודית כמו פיטר בער, היינריך גרץ, או אהרן ילינק שכתבו בעיקר בגרמנית, או ד"ר שלמה רובין שכתב בעיקר עברית, והיה סופר החצר של פרץ סמולנסקין בתקופון "השחר", על אלה יש להזכיר עוד רבים(9). כדי להקל פעולות איתור הספרים שחשקה נפשו בהם רכש גרשם שלום גם כל קטלוג מכירת ספרים עבריים בעל ערך וספרי ביבליוגרפיה עברית ושל ספרים עבריים שנכתבו בידי גויים. רישומם של אלה ניכר בהערותיו בשולי הספרים שרכש(10).

אמת, חייבת להיאמר, כי התחרה בפרופ' שלום באיסוף ספרי חסידי ר' ישראל בעל שם טוב, הפרופ' מרדכי מרטין בובר, שאף הוא כפרופ' שלום הוריש את ספרייתו הגדולה כ-40,000 ספרים, לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, אבל שלא כשלום, לא התנה בחוזה מפורט את דרך השימור של האוסף, הצגתו לרבים ושימושים בו. לכן חלק ניכר ממנו נגנב, נעלם ואיננו, ועל כך יש להצטער. יתכן מאד שגם הספרייה המפוארת של תנועת חב"ד  שנוהלה עשרות שנים בידי הספרן הלמדן המומחה ר' חיים ליברמן והתחרתה באוסף שלום בספרי הקבלה והחסידות שבה. אלא שספרייה זאת מעולם לא נפתחה לקהל הרחב, ואין בידינו קטלוג של המצאי בה(11).

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים הוציא לאור קטלוג מפואר ומפורט מאד של אוסף גרשם שלום בשני כרכים(12). קטלוג זה אמנם איננו מציין את הספרים הנדירים בנפרד משאר הספרים, אבל באוסף שלום שבבית הספרים הלאומי, עומד לרשות הקוראים עותק של הקטלוג, שבו סימנו ספרני האוסף, ליד כל ספר את מספרו בקטלוג הספרייה ובתוך הסימונים מופיעים גם הנספרים הנדירים. הבולט באיסוף של שלום הוא שנהג אחרת מאספן כד"ר מהלמן שהצהיר כי חיפש תמיד דפוס ראשון של כל ספר ואחר כך חיפש מהדורה משוכללת ביקורתית של הספר, אם נמצאת מהדורה כזאת(13).  גרשם שלום לעומתו אסף פעמים הרבה את כל המהדורות של ספרי הקבלה והחסידות שיכול היה להניח ידיו עליהם. בשערי רבים מהם כתב כיצד קנה אותם ובאיזה נסיבות, אם כי על רובם לא כתב תאריך קנייה, ממי קנה את הספר ובאיזה מחיר רכש אותו. זאת למשל בשונה ממנהגו של חברי פרופ' אריה ליאו מוצקין שאסף ספרים ובמיוחד ספרי פילוסופיה יהודית וכללית, וכתב בכל ספר באיזה תאריך קנה אותו ובאיזה מחיר. מי שיקרא את מאמרו של אלכסנדר מרקס, שהוזכר לעיל, ימצא בנקל שקשה לדעת מחירי ספרים מן המצוי ברוב הרשימות שהגיעו לידינו, מן האוספים  מן העבר, בין מחירם עם רכישתם ובוודאי שווים לפני מכירה, והמחיר בו נמכרו בפועל, אם נמכרו(14).

גרשם שלום לא כתב בצורה מסודרת תולדות איסוף הספרים לספרייתו וזעיר פה זעיר שם יש עדויות ממנו על רכישות ספרים, מוכרי ספרים וענייני ספרים הקשורים בספרייתו. כשהופיע הקטלוג של ספרייתו, הודפסו מייד שני מאמרי הערכה ובהם יש מידע מלוקט  ביוגראפי וביבליוגרפי על אהבת הספרים שלו ודרכו באיסוף ספרים, מידע שלא אחזור עליו כאן(15).

אני יכול להעיד, כמשתמש וותיק באוסף שלום, כי הוא מושך אליו כאבן שואבת מלומדים מכל העולם ובני תורה וסקרנים שרוצים לראות את הפלא הזה: הספרייה הגדולה והמלאה ביותר בעולם של ספרי תורת הסוד היהודית לדורותיה. כמובן עם היוודע דבר הספרייה המופלאה הגיעו סקרנים וגם הופיעו גנבים ומחבלים, שהכריחו, את הנהלת הספרייה להתקין מערכת הבטחת הספרים. בכל זאת הספיקו אנשים אלה למשל, לחתוך באמצעות סכינים יפאניות חדות במיוחד, חתימות של בעלות שהיו על חלק מן הספרים, שכן למסחר באלה יש שוק ומחירים גבוהים, במיוחד כשיש על שערו של ספר חתימת גדול בישראל שהספר היה  ברשותו ונמכר בחייו או לאחר מותו למרבה במחיר.

מה שמייחד את אוסף שלום בניגוד לאוספים אחרים שהועברו לבית הספרים הלאומי הוא שהיה לו עד לאחרונה תקציב רכישת ספרים נוספים, כך שהאוסף נשאר חי ומעודכן לשמחת ליבם של חוקרים ומשכילים המשתמשים בו.

ג. הערות וציונים שכתב פרופ'  גרשם שלום בעותקי האוסף

רבים מהספרים באוסף, נדירים ולא נדירים כאחד, כוללים בתוכם הערות רבות של גרשם שלום, על פי חשיבותם לעבודתו. ההערות לעיתים הן השגות, לעיתים מראי מקום למקורות ולפעמים ניסיונות להציג חילופי נוסח למהדורות של ספרים שהיו בלב עיסוקו המחקרי של שלום, על פי השוואות לכתבי יד או לספרים נדפסים שהמוציא לאור לא השווה אותם. כך הוא הדבר בנוגע ל"ספר היכלות רבתי" ו"פרקי היכלות" שהוציא לאור אהרון ילינק בספרו "בית המדרש" חדר שלישי( כך קרא ילינק לכל חלק מספרו). כמו שעשה לספר ה"זוהר", שהיה בספרייתו אף כאן. הוא הלך לכורך שכרך לו את החיבורים הללו כשלצד כל דף בהם הוסיף דף לבן להערות וחילופי גירסא, ובניגוד ל"זוהר" שם איננו מנסה שלום להעמיד נוסח טקסט מלא מבוקר, לחיבור הגדול בעל שלשת הכרכים, במקרה של ספר "היכלות רבתי" ו"פרקי היכלות", שהם חיבורים זעירים , הוא ממש הכין לצד מהדורת ילינק מהדורה ביקורתית של הטקסטים(16).

יצוין כי אלכסנדר מרקס כבר הנציח במאמרו שנזכר לעיל את האספן הלמדן אברהם יוסף שלמה גראציאנו בן איטליה במאה השבע-עשרה שקרא עצמו בראשי תיבות :" אי"ש ג"ר" שלא רק אסף ספרים וכתבי יד אלא כגרשם שלום העיר על רבים מהם הערות והוסיף הפניות מאירות עיני הלומדים. עד כדי כך השכיל לעשות זאת שהמלומד הנודע דוד קאופמן הדפיס טקסטים מהערותיו של גראציאנו(17).

להיטותו כאספן גרמה לו להדפיס קונטרס קטן ובו שמותיהם  של הספרים שחסרים בספרייתו אותם הוא מבקש לרכוש. לפי עצת ש"י עגנון קרא לקונטרס: "עלו לשלום"(18). הקונטרס הזה מצוי באוסף הספרים הנדירים של ספריית שלום, כרוך ביחד עם קטלוג מבית המסחר לספרים של ר' דוד פרנקל, שפעל תחילה בפולין ואחר כך בווינה אוסטריה, תחילה לבדו ואחר כך עם שותף ר' ליפא שוואגער(19), שעלה לארץ והיה למוכר ספרים בתל אביב. הקטלוג של פרנקל כולו ספרי קבלה וחסידות שהוצאו למכירה(20).  פרנקל אז סוחר בלבוב הוציא לאור את הקטלוג, מס' 60 על פי שערו בעיר לבוב שבאזור גליציה בפולין בשנת תרפ"ב. שלום כתב על כריכת הקטלוג של פרנקל כי" בעד שבע מאות דולאר היה אפשר להשיג את כל האוסף הזה של קבלה!", כלומר בשנת תרפ"ב. בשולי הדף הוא הוסיף: " וראה שינוי הזמנים, כי בשנת תש"ז הוצע אוסף של מאתים וארבעים ספרי קבלה וחסידות ברשימת במברגר את ווארמאן(21), בירושלים ואפשר היה לרכוש אותו רק באלפיים ומאה ועשרים וחמישה דולארים, וזה באמת מתאים לפרופורציה של עליית המחירים במקצוע זה מאז החילותי בעבודתי, עלייה של פי שמונה ויותר. [ כנראה שלום חישב גם את שערי הדולאר השונים].

ומכאן לדוגמא לדיוק ברישום הביבליוגראפי שמצוי בשולי ספרים נדירים בספריית גרשם שלום. בעמוד המגן החלק של עמוד השער של הספר :" פירוש על התורה לרבנו אפרים" ספר חסר שנה ומקום דפוס(22), כתב שלום כי :" האותיות הן אותיות ליוורנו סעדון [כלומר של המדפיס  סעדון], על אף עדותו של נחמה

באגרותיו שהספר נדפס בעירו שאלוניקי…  ולדעת אברהם יערי נדפס באזמיר בדפוס בן ציון רודיטי אחרי שנת תרי"ז ועיין ארשת א' עמ' 213. ואני מצאתי (בשנת תש"ך) כי באמת הנייר והאותיות והקשוט המצוייר שבהתחלת הספר זהים עם ספר חיים לשלום לר"ח פלאג'י אזמיר תרי"ז בדפוס האחים יעקב ואחיו בני כמהר"י שמואל אשכנזי".

בדקתי את העותק של הקובץ הביבליוגרפי "ארשת" שבספריית  גרשם שלום(23),  כדי לברר אם שם רשם גם כן  הערה בשולי מאמרו של א' יערי על דפוסי אזמיר. והנה התברר כי כתב יערי בפירוש לצד שם ספרו של רבנו אפרים כי "נדפס בדפוס בן ציון רודיטי אחרי שנת תרי"ז" ואולם גרשם שלום על פי הערתו שם עדיין לא השתכנע מהזיהוי של יערי וכתב בהאי לישנא:" ואולי בכל זאת בליוורנו אצל סעדון?".

סיפור בלשי על זיוף של ספר מעשיות שבתאי מצוי בשולי המהדורה של החיבור: "מאורעות צבי", שכותרת המשנה שלו היא: "סיפורי חלומות(24). זהו חיבור משכילי מוקדם שהשתמש במקורות שבתאיים. גרשם שלום מצד אחד פטרו כחיבור שאי אפשר לסמוך עליו כמסמך היסטורי ולכן לא השתמש בו לכתיבת ספרו: "שבתי צבי"(תל אביב תשי"ז). אבל מאידך גיסא, ציין במפורט בטופס שבספרייתו הפניות לסיפורים מקבילים בספרים וכתבי יד שבתאיים(26).

ד. סיפור מעשה שהיה בי ובפרופ' גרשם שלום

אחתום דברי בסיפור מעשה שהיה בי ושממנו ובו למדתי על אהבת הספר הגדולה של גרשם שלום וידיעתו האינטימית מאד אלפים מספרי ישראל. בכותבי עבודת דוקטור על  ספרות ההנהגות החסידית  מצאתי ספר נדיר מאד ושמו "קשוטי כלה" שעל פי תוכנו נראה כאחד מכתבי ר' נחמן מברסלב שאבדו לנו. בכל העולם היו ממנו שני עותקים, האחר בספרייה הלאומית הבריטית שנקראה בימים ההם- שנות השבעים למאה העשרים: ספריית המוזיאון הבריטי, ועותק שני היה מצוי בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. אבל אליה וקוץ בה, שער הספר לא אמר דבר על מחברו ומקום ושנת הדפוס. עברתי מומחה אחר מומחה כדי שאולי אוכל להיעזר בקישוטי שער הספר שיצרו מסביב לשם הספר מסגרת, שמא כך אוכל לזהות את מקום הדפוס ושנת הדפוס, ששיערתי על פי אותיות הדפוס, הנייר והתוכן כי יתכן שהיה רק במזרח אירופה בסוף המאה השמונה-עשרה או ראשית המאה התשע-עשרה. לאחר שנכזבה תוחלתי והתייאשתי מכל המומחים המליצו לי ויודעי דבר לבקש מגרשם שלום לסייע לי. קיבלתי היתר מיוחד ממר זלמן זנד הממונה על הספרים הנדירים שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים לצלם את עמוד השער, ולאחר שהיה הצילום בידי טלפנתי לביתו של גרשם שלום וביקשתי שייפגש איתי בספרייתו שבביתו לשם פענוח התעלומה. שלום הסכים וכשבאתי לפגישתנו ואיתי תצילום עמוד השער. אמרתי לו מהי השערתי, כפי שתיארתי לעיל.  שלום הביט בעמוד השער, אורו עיניו, והא כבר בגבורותיו, ומייד אץ רץ לעבר מדפי ספרייתו שהכילו ארבעים אלף ספרים, ומייד שלף ספר אחד, פתח אותו הסתכל בשערו והראה לי אותו. היה זה ספר שהודפס בפראג בסוף המאה השבע-עשרה ובו קישוט שער זהה לזה שבספר שהבאתי איתי. חזרתי על שיקולי שהסברתי כבר מדוע לדעתי הספר שאני בולש אחריו הוא מסוף המאה השמונה-עשרה ממזרח אירופה, או לכל המרובה משם בראשית המאה התשע-עשרה. שלום הסתכל בשני השערים, של ספרו וזה המצולם שהבאתי אתי, חייך ואמר, כי הוא משער שאני צודק. כשתמהתי עליו ושאלתי מהיכן לו הביטחון שאני צודק? אמר לי, כמי שמחנך את השואל, כי אשווה את שני הקישוטים בעמודי השער ואגיד לו אם יש שוני ביניהם. הסתכלתי בעיון בשני הקישוטים ואמרתי לו שאינני רואה שוני משמעותי. הוא צחק והוליך אותי אל הקישוט שבמסגרת השער של " קשוטי כלה", והוא הצילום שהבאתי,  והראה לי כי הקישוט  סדוק, או כמעט שבור בכמה מקומות. אמר לי שלום:" מה המסקנה?", אני לא ידעתי להשיב. שלום שוב חייך ואמר לי. ההסבר פשוט, כשמסגרות קישוטי הדפוס של מדפיסי פראג העשירים החלו להיסדק ועמדו להישבר, הם רכשו מסגרות קישוטים חדשות ואת הישנות מכרו למדפיסים העניים ממזרח אירופה.

 

———

הערות:

[1] בחוגים מסוימים הוא ידוע פחות כספרן ויותר כאחיה של אסתר אשת הסופר ש"י עגנון. ראו, ד' לאור,חיי עגנון, ירושלים תשנ"ח, עמ' 292. עוד ראו שם לפי המפתח, עמ' 737, ערך: "מרקס אלכסנדר".

[2] ראו.A. Marx, Studies in Jewish history and Booklore, New York 1944, pp. 198-237 .

[3] שם, עמ' 255-238.

[4] ראו, גנזי ישראל- ספרים חוברות ועלונים מאוסף ד"ר ישראל מהלמן אשר בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, נרשמו בצירוף מפתחות ותוארו ביד י' יודלוב, התקין לדפוס והוסיף נספח על הדפוסים הלועזיים והדו-לשוניים ג"י אורמן, ירושלים תשמ"ה, עמ' 7-1.

[5] שם, עמ' 5-4.

[6] שם, עמ' 7-5.

[7] כפי שכתב בפרק האחרון בספרו : G.G. Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, New York 1941.

[8] על ישיבות המקובלים בירושלים במאה העשרים ויוזמותיהם בהדפסת ספרי קבלה הופצתם, עומד לראות בהוצאת המכון לחקר ארץ ישראל וישובה ב"יד יצחק בן צבי" ספר מקיף, ראו, י' מאיר, רחובות הנהר, (בדפוס).

[9] לאחרונה נכתבה עבודת דוקטור על ד"ר רובין ויצירתו, אבל הכותב השאיר לא בקעה אחת אלא בקעות הרבה להתגדר בהן. ראו, א' ז'קונט, שלמה רובין (1910-1823) : ספריית השכלה של איש אחד, תל אביב 2006.

[10] ראו למשל בספריית שלום מס' R88, בקטלוג ספריית שלום: ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית- קטלוג, ערכו י' דן ו-א' ליבס, עורך משנה ש' ראם, ירושלים תשנ"ט, מס' 4821.והוא ספר"רזיאל המלאך, אמשרדם תס"א, שם העיר שלום בפתח הספר כי ברשימת הספרים העבריים של כריסטיאן וולף חלק ראשון עמ' 111, כתב וולף כי היהודים אינם מסכימים להוצאה זו הנעשית ושמעתי כי אחדים מהם חשבו על שריפתו או איסורו".

[11] אם הזכרתי אוסף שנעלם ברובו, אזכיר אוסף שאספוהו דורות, אוסף הספרייה של בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם "עץ חיים" שכלל הרבה ספרים נדירים מדפוסי המאה השש-עשרה, הועבר לבית הספרים הלאומי אחרי מלחמת העולם השנייה מהולנד ונדרש בחזרה לשם, ואף הוא לא בידינו.

[12] ראו, הערה 10 לעיל.

[13] ראו, גנזי ישראל (לעיל, הערה 3) עמ' 2.

[14] ראו לעיל, הערה 1.

[15] ראו, י ברונובסקי, "ספרייה, לא ספרים", הארץ-תרבות וספרות,עמ' ב13, א' בר לבב, "זעקת הספרייה", שם עמ' ב14-ב15.

[16]  מדובר בעשרים וחמישה עמודי טקסט מוער, ראו, בקטלוג ספריית גרשם שלום מס' 1656. כך גם עשה, ללא דפים נוספים אלא בשולי העמודים של המהדורה של ספרות היכלות שהוציא לאור שלמה מוסאיוב, ראו, ש' מוסאיוב, מרכבה שלמה, ירושלים תרפ"א, סימונו בספריית שלום: R34    , ובקטלוג ספריית שלום מספרו: 1631.

[17] ראה במאמר של מרכס (לעיל, הערה 2) עמ' 209-208.

[18] השם המלא של הקונטרס הקטן: עלו לשלום, ירושלים תרצ"ז. בעמוד השער נדפס: "רשימת ספרי קבלה וחסידות המבוקשים לאוסף ספריו של גרשם שלום, רחביה רחוב אברבנאל 28. יש לקונטרס שער אחורי בו נדפס: Desiderata in Kabbala and Jewish Mysticism, Jerusalem 1937. אף שם יש על עמוד השער תוספת הפנייה: Kindly Report to Professor G. Scholem 28 Abrabanel Road, Rehavia Jerusalem, Palestine.

[19] ראו על אודותיו מה שכתב י' מהלמן, גנזי ישראל (לעיל הערה 3), עמ' 5.

[20] ראו קטלוג ספריית גרשם שלום מס' 684.

[21] שני סוחרי ספרים שעלו לארץ והתיישבו בירושלים בה עשו אחרי מלחמת העולם השנייה עסקים מצוינים כשרכשו אוספים שלמים שנשארו בלי בעלים באירופה, או שבעליהם הגיעו ארצה עם ספרים ורצו למכרם כדי להתקיים. ראו על כך מה שכתב י' מהלמן, גנזי ישראל ( לעיל, הערה 3) עמ' 5-4.

[22] ראו מס' R85 בספריית שלום, מס' 2077 בקטלוג ספריית שלום, שם הועתקו דברי שלום שאביא להלן.

[23] ראו א' יערי," הדפוס העברי באזמיר", ארשת א(תשי"ט), עמ' 213, סי' 415.

[24] ראו דיון מפורט בכל הפרשה במאמרי: "הגדרת ספרות השבחים השבתאית", בתוך: החלום ושברו- התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות,שבתאו ופראנקיזם, ב, ערכה ר' אליאור, ירושלים תשס"א= מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יז(תשס"א) עמ' 359-358.

[26] ראו במאמרי שם והשוו למה שכתב גרשם שלום בטופס שבספרייתו מס' R5035 , בקטלוג ספריית שלום מס' 5211.