א. איתם הנקין – תעלומה ביבליוגרפית ופתרונה: חידת הספרים 'אור החיים' ו'חיי עולם'

ב.  גבריאל יצחק רוונה – סיכום מפגש פורום ארצי לספרני 'נדירים'

ג. ד"ר רותי קלמן – מקורות איטלקיים לדגלי מדפיסים

קריאה נעימה

הקדמה

א. הרב ראובן מרגליות – תלמיד חכם וספרן. – אבישי אלבוים.

ב. גבולות המחקר וגבולות המדף: גרשם שלום כחוקר וכספרן - ד"ר צבי לשם

ג. ספריות במגזר החרדי – גבריאל יצחק רוונה

מבוא ופתח דבר 

א. "וגר ביאליק עם קלאוזביץ, ורמב"ם עם איסי ירבץ" – הצצה אל ספרייתו של מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק – שמואל אבינרי.

ב. "אם כך – יתקע איוואן בשופר !" – למכתבו של החוקר יהודה פריס-חורב אל הסופר ש"י עגנון בדבר טעויות בספר ימים נוראים – אבישי אלבוים.

ג. "שופר לראש השנה מקרן של יעל נובי" – ד"ר משה רענן.

שנה טובה לכולם

א. מבנה בית המקדש בדפוס העברי בוונציה -  מתוך עבודת המחקר  של ד"ר רותי קלמן, הספרייה המרכזית ע"ש ארן. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע

 ב. הנהגות "זכר למקדש"  -   אוסף מנהגים לאורך הדורות מפרי עטו של הרב יהודה זולדן.

ג. Memorbuch ספר יזכור – עותק דיגיטאלי מרהיב באתר ספריית ישיבה– אוניברסיטה  (YU)

ד. תערוכת הגר"א בספריית ישיבת הר עציון (אלון שבות): גילוי אליהו – בתורה ובגאולה.

א. עדינה צור-ג'יג'י. אנקדוטות מארכיון אבא חושי בספריה של אוניברסיטת חיפה

ב. גבריאל יצחק רוונה. מאוצרות ספריית ארן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

ג. עדינה צור-ג'יג'י. שימור ארבעה ספרים נדירים

ב.      ד"ר יואל רפל. תפילה לשלום השליט. פרק מעבודת הדוקטורט של   ד"ר יואל רפל

ג.       אבישי אלבוים. ברכת שהחיינו ביום ה' באייר שאלת היחס לעצמאות ישראל מנקודת מבט חרדית.   דוגמא מעניינת לדרך בה מתנהל הדיון בחברה החרדית.

ב. פרופ' שמואל פיינר:"המכתב החדש משוטט בחוצות": ההשכלה כמהפכת תקשורת

ג. צמח צבי: אגרות הרב צבי יהודה קוק לביאליק ולאז"ר

חג שמח וכשר לכולם

הספרייה הלאומית עוברת תהליך התחדשות מקיף שיהפוך אותה למוסד מורשת לאומי מרכזי ומוביל בחיי המחקר, התרבות והרוח של אזרחי מדינת ישראל ושל העם היהודי בכללו

מפעל ההתחדשות של הספרייה הלאומית יושק ביום א' ה- 27/3 באירוע חגיגי שיתקיים במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, נשיאת ביה"מ העליון, הלורד  רוטשילד, שר החינוך, נגיד בנק ישראל ומכובדים נוספים רבים. האירוע יתקיים במשכנה הנוכחי של הספרייה בקמפוס אדמונד ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.

מפעל ההתחדשות כולל הקמת משכן חדש לספרייה הלאומית, ופיתוח והתאמה של הארגון והאוספים הקיימים למאה ה-21, לרבות מהפכה בהנגשת אוצרות הספרייה לציבור הרחב בארץ ובעולם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

ההשקעה במפעל ההתחדשות מוערכת בכ- 200 מיליון דולר אשר כמחציתם כבר הובטחו על ידי קרן "יד הנדיב". המשכן החדש של הספרייה הלאומית יוקם בקרית הלאום בירושלים, על מגרש שהקצתה לכך ממשלת ישראל בסמוך למשכן הכנסת ומול מוזיאון ישראל. בניית הספרייה תושלם במהלך שנת  2016.

הספרייה הלאומית, אשר נוסדה בשנת 1892, נתונה בשנים האחרונות בתהליך מקיף של התחדשות שיאפשר לה למלא את תפקידה כמוסד הלאומי המרכזי המופקד על איסוף, שימור, טיפוח והנחלה של אוצרות הידע והתרבות של מדינת ישראל והעם היהודי בכללו. בעניין מיזם התחדשות הספרייה הלאומית. אמנת הספרייה הלאומית, שעליה יחתמו, כאמור, באירוע ארבעה עשר אישים העומדים בראש מוסדות השלטון, החוק, המשפט והרוח במדינה, מדגימה היטב את הגיבוי הציבורי הנרחב שלו התהליך זוכה.

לצד איסוף ושימור של נכסי התרבות של מדינת ישראל והעם היהודי, ותפקודה כספריית מחקר מרכזית בתחומי התמחותה, הספרייה תפעל להפצת אוצרות ידע ותרבות ולטיפוח חברה משכילה, נאורה וסובלנית. היא תשמש מרכז תרבות וחינוך לאומי מוביל ותציע לציבור הרחב ולתלמידי מערכת החינוך  שלל פעילויות תרבות וחינוך במרחב הפיזי והווירטואלי. בנוסף, שיתופי פעולה נרחבים עם ספריות ומוסדות מורשת אחרים בארץ ובעולם יאפשרו לספרייה להגדיל באורח ניכר ומתמיד את היקף החומר הנגיש למשתמשיה. תהליכי דיגיטציה נרחבים של אוספי הספרייה יאפשרו לקהיליית המחקר ולציבור הרחב בישראל וברחבי תבל גישה חופשית לאוצרות הספרייה דרך האינטרנט.

הקמת המשכן החדש נועדה לשרת את המטרות האלה ולאפשר את מימוש החזון. המשכן החדש יכלול אולמות מחקר ועיון עם ציוד ושירותים מתקדמים ומרחבי חינוך ותרבות ובהם תצוגות קבועות ומתחלפות ואולמות לפעילויות חינוך ותרבות. תשתית טכנולוגית מתקדמת תאפשר לספרייה למלא את תפקידיה בהווה ולמען הדורות הבאים.

במקביל, הספרייה תעבור בשנים הקרובות מהפכה טכנולוגית חסרת תקדים בהיקפה שתהפוך אותה לארכיון הדיגיטלי המרכזי של ישראל. במסגרת הפרויקט, יבוצעו תהליכי דיגיטציה ושימור של  מגוון פריטים מאוספי הספרייה  הכוללים ספרים, כתבי יד, מפות, עיתונים, חומרים בני חלוף (אפמרה) ואוצרות צליל ווידאו אשר יועלו לרשת האינטרנט ויהיו נגישים לציבור הרחב בישראל וברחבי העולם. במסגרת הפרויקט, תפעל הספרייה בשיתוף פעולה עם פרויקט תשתיות המורשת של מדינת ישראל ועם גופי מחקר ואיסוף מובילים בישראל ובעולם.

ההערכה היא כי כ-600,000 משתמשים ומבקרים בשנה יגיעו למשכן החדש לצורך שימוש בשירותי המחקר והעיון ולשם השתתפות בפעילויות התרבות והחינוך. כמו כן צפויים להיעזר בשרותי הספרייה השונים באמצעות האינטרנט כ – 10 מיליון גולשים בשנה מהארץ ומהעולם.

דוד בלומברג, יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית, אמר לקראת אירוע ההשקה כי  הספרייה הלאומית היא נכס תרבותי, רוחני ומחקרי ראשון במעלה למדינת ישראל בהיותה זו האוצרת ומשמרת את הזיכרון הלאומי – היהודי והישראלי.  "הספרייה  מחויבת לאסוף אליה את מכמני התרבות ולשמור על אוצרות המורשת היהודית והישראלית למען הדורות הבאים. המעבר לבניין חדש מסמל את היציאה מגדרות האקדמיה לכלל המוני ישראל ופתיחת שערים פיזיים ווירטואלים לכל אדם בארץ וברחבי תבל", אמר  בלומברג והוסיף כי הספרייה הלאומית המתחדשת תהיה נגישה לכולם במגוון אמצעים מתקדמים.

ב. נילי בן ארי: רשמים מביקוריו של מו"ס ר' ליפא שוויגר (1961-1882) בתימן

ג. ראובן גפני:  חנות הספרים "במברגר את וואהרמן": ה"אנטיקוואריאט" הירושלמי הראשון